חג שבועות שמח

חג שמח מאבן זוהר

חג שמח מאבן זוהר

בעיתון הארץ פורסמה כתבה (8.6.16)- שהסבירה את הקשר בין חג השבועות לגבינות ולימוד תורה-

הבאתי כאן חלקים מהכתבה.

בשביל הציבור הדתי שבועות הוא חג מתן תורה, חג המציין את הברית בין אלוהים לעם ישראל, המצוין בתפילות מיוחדות בבית הכנסת ובלמידת תורה, הלכה וקבלה אל תוך הלילה. בשביל הציבור החילוני מדובר בחג מוצרי חלב, שמצוין בעיקר באכילת עוגות גבינה. למסורות אלו אין כל בסיס במקרא; אלה התפתחויות של החג בשלבים מאוחרים של ההיסטוריה היהודית. שבועות של תקופת התנ״ך היה חג שונה לגמרי.

כדי להבין את מקורות חג השבועות עלינו להבין שהעברים הקדמונים השתייכו לחברה שונה לגמרי מהחברה שבה אנחנו חיים היום, שהם הבינו את המציאות אחרת לגמרי מהדרך שאנחנו מבינים אותה ושדתם — הדת שממנה צמחה היהדות — היתה שונה לגמרי מהדת היהודית שאנחנו מכירים היום. בתקופת בית המקדש הראשון היו כמעט כל בני ישראל חקלאים וחייהם היו תלויים לחלוטין בכמות האוכל שהצליחו להוציא מאדמתם. בשנים טובות המזון שנאסף הספיק לשנה כולה, אבל בדרך כלל האוכל היה נגמר לפני כן, והשבועות האחרונים של השנה החקלאית היו מלווים ברעב, בחרדה ופעמים רבות במוות שכן הקדמונים היו תלויים בחקלאות  ולכן היו מודאגים ממזיקים, מחלות ומזג האוויר. הם זיהו בטבע רצון וכוונה — אלוהות — ולכן התמודדו עם המצב כפי שמתבקש מהבנה זאת, היינו על ידי ריצוי האל באמצעות מתן שוחד, כלומר, העברת חלק מתוצרתם החקלאית לאל בעזרת סוכניו עלי אדמות, הלוא הם הכוהנים.

על פי אותה תפיסה דתית קדומה, יש להביא לו את ראשית התוצרת — ביכורים כשמדובר בתוצרת מהצומח ובכורות כשמדובר בתוצרת מן החי.  הדבר נעשה מיד אחרי קציר / בציר / קטיף הביכורים ועם לידת הבכור שבצאן ובבקר הבאת הביכורים היתה אירוע מקומי. הם הובאו אל מקדשים ומקומות פולחן אחרים שהיו פזורים באר. ל

חג החיטה

הבאת הביכורים לא יכולה היתה להתרחש ביום אחד בשנה, כי לכל תוצרת חקלאית יש מועד הבשלה שונה, ואף אלה משתנים מאזור לאזור בארץ.

יום הביכורים בראשית הקיץ — הוא חג השבועות.

תחיית החג שאבד

יש לספור שבעה שבועות ״מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה״ (דברים ט״ז, ט׳) או ״מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת־עֹמֶר הַתְּנוּפָה״ (ויקרא כ״ג, ט״ו), המועד שבו יש לחגוג את החג שנוי במחלוקת.

 ו׳ בסיון, הוא התאריך שבו הוא חל עד ימינו.

״וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי ה'״ (דברים כ״ו, ה׳־י׳).

 בתקופת הגאונים החל החג להיות מכונה גם "חג מתן תורה".

חלב ודבש

אכילת מאכלים חלביים- על פי מדרש רבני לשיר השירים, התורה משולה ל״דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ" (ד׳, י״א). לפי הסבר אחר, כשניתנה התורה למשה בסיני לא יכלו בני ישראל להכין ארוחה בשרית בשל איסורי הכשרות השונים שהונחתו עליהם, ולכן אכלו ארוחה חלבית בשבועות הראשונים.

ומה באשר לטקס הבאת הביכורים המודרני? בתחילת המאה ה–20, עם התחדשות ההתיישבות היהודית החקלאית בארץ ישראל, חידשו חקלאי הארץ ובעיקר בני הקיבוצים את מנהג הבאת הביכורים. במקום להביאם לכוהנים בבית המקדש, הביכורים מוצגים לקהילה עצמה בתהלוכה וכוללים תוצרת חקלאית ואת הילודים מהשנה החולפת — מאפרוחים ועד תינוקות. כך הושבה עטרה ליושנה והחג שב לקבל את אפיונו החקלאי הקדום בגרסה חילונית.

חג שמח…

מודעות פרסומת
עם התגית: , , , , ,
פורסם ב-אבן זוהר, בלוג אבן זוהר, כללי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

להזמנות, התייעצות,
ולכל שאלה - נשמח לפנייתך
בטלפון 052-3662521
או באמצעות הטופס »»